פש"ר
בית המשפט המחוזי בנצרת
|
271-03
14/03/2013
|
בפני השופט:
הרשם יוסף בן חמו
|
- נגד - |
התובע:
מירב מלכה
|
הנתבע:
1. עו"ד איתי פריימן 2. כונס הנכסים הרשמי
|
החלטה |
בנק הפועלים הגיש בקשה לבית המשפט שיורה על עיכוב הליכי מימוש של נכס, הננקטים על ידי הנאמן בתיק הפש"ר, לאחר שבית המשפט אישר את בקשתו של הנאמן למתן הוראות.
מאוחר יותר הצטרפה החייבת לבקשה מנימוקיה שלה.
לאחר דחיית הצעת הסדר שהציעה החייבת, ביקש הנאמן במסגרת בקשה למתן הוראות לממש נכס של החייבת ברח' דברת 10/3 במגדל העמק [גוש 17449 חלקה 24].
בהחלטה מיום 29/2/12 אישרתי לנאמן להתקשר עם שמאי לשם הערכת שווי הזכויות בדירה וכן לפרסם מודעה המזמינה הצעות לרכישת הנכס. בהחלטה צוין גם שניתנת לחייבת האפשרות להגיש הצעת הסדר מתוקנת.
הבנק הממשכן הגיש תגובה בה ציין כי לטובתו נרשמו שני משכונות, האחד, לטובת האגף הקמעונאי של הבנק -
בו נפרע החוב במלואו - ומשכון שני מס' 1996171773 לטובת אגף "משכן" להבטחת משכנתא. אין פיגורים בתשלומים החודשיים של המשכנתא. יתרת החוב המובטח נכון ליום 1/2012 עמדה על סך 55,387 ש"ח.
בהודעת הבהרה שהגיש הבנק ביום 30/5/12 הובהר כי החוב בגינו נרשם המשכון הראשון, אמנם נפרע, אך לא על ידי החייבים אלא על ידי צד ג', שהגיש בינתיים תביעה נגד הבנק [51624/06/11] בה ביקש לחייב את הבנק להחזיר לו את הסכום שהעביר לבנק לצורך פירעון החוב נשוא המשכון הראשון. התביעה עדיין תלויה ועומדת. על כן, הבנק יפעל למחיקת המשכון הראשון רק אם וכאשר תדחה תביעת צד ג'.
ביום 19/7/12 הגישה החייבת מצידה "בקשה בהולה" לביטול האישור שניתן לנאמן לפרסם את הדירה למכירה. החייבת הודיעה שהגישה הצעת הסדר משופרת.
בתגובתו, ביקש הנאמן לדחות את בקשת החייבת תוך חיוב בהוצאות לדוגמא. הנאמן טען כי זהו ניסיון נוסף מצידה של החייבת לסכל את ביצוע החלטת בית המשפט. הנאמן ציין בתגובתו כי בינתיים התקבלה הצעת שמאי, ועל כן, הוא מבקש שבית המשפט יוציא צו המסמיך אותו להיכנס לנכס ולהציגו למתעניינים ברכישת הזכויות.
לעניין הצעת ההסדר המשופרת אליה מתייחסת החייבת בבקשתה, מציין הנאמן כי בנק דיסקונט, אשר סכום הנשייה שלו הוא 83% מכלל הנשייה, דחה את ההצעה המשופרת.
הבנק הממשכן הגיש מצידו תגובה בה ציין כי הוא מתנגד להמשך הליכי המימוש מנימוקיו שלו. הבנק שב ופירט בהרחבה את טענתו לפיה, אמנם החוב נשוא המשכון נפרע, אך תלויה ועומדת תביעת צד ג' שפרע את החוב להחזיר לו את הכספים שהעביר לבנק בטענה שכספים אלה מגיעים לו ולא לבנק, ועל כן, אין מקום למחוק את המשכון הראשון שטרם נמחק עד היום.
בהתחשב בנושאים שהועלו על ידי הצדדים, קבעתי את הבקשות לדיון במעמד הצדדים. בדיון שנערך ביום 31/10/12 פירטו הצדדים את טענותיהם ונציג הבנק נחקר על תצהירו. בתום הדיון ניתנה לצדדים האפשרות להגיש סיכומים.
לאחר עיון בטענות הצדדים, אני סבור שיש לדחות את בקשות החייבת והבנק לעיכוב הליכי המימוש.
לא מצאתי ממש בטענות החייבת. אין כל הצדקה לעיכוב הליכי המימוש. קבעתי שהמימוש ייעשה בהדרגה ובשלבים כדי לאפשר במהלך כל התקופה עד סיום המימוש בפועל להגיש הצעת הסדר משופרת, וככל שההצעה תקבל את אישור הנושים, לא יצא המימוש אל הפועל. בשלב זה, הליכי המימוש הגיעו לשלב של קבלת חוות דעת שמאי וממתין לקבלת הצעות מרוכשים פוטנציאיליים. בפני החייבת עדיין פתוחה הדלת לשוב ולהציע הצעות הסדר, וככל שהצעות ההסדר יאושרו ברוב מניין וערך יתייתר הצורך למימוש הדירה.
באשר לטענות הבנק - לטובת הבנק היו שני משכונות. האחד - נפרע על ידי צד ג', אך עדיין המשכון רשום. הבנק טוען כי אין למחוק את רישום המשכון למרות שהחוב נפרע, וכי הוא יפעל למחיקתו רק לאחר סיום ההליכים שנקט צד ג' ששילם את החוב נגד הבנק.
המשכון הנוסף הוא להבטחת חוב הלוואת משכנתא על הדירה שהיתרה בה היא 68,000 ש"ח.
טוען הבנק כי כל עוד "קיים סיכון" שתתקבל תביעת צד ג' אין להורות על מחיקת המשכון הראשון.
בעניין זה, דעתי היא כדעת הנאמן והכנ"ר.
אין מחלוקת כי החוב המובטח במשכון הראשון נפרע במלואו ביום 5/3/10, כך גם מסר הבנק בתגובתו שהובאה לעיל. לפיכך, אין מקום להשארת רישום המשכון ויש למוחקו.
הנושה המובטח קיבל את סכום החוב נשוא המשכון.